1אמר לו ר' אליעזר: והרי קדשי קדשים ששחטן שלא בצפון העזרה, שהוא מקומם הראוי, אלא בדרום, ושחטן לשם קדשים קלים ששחיטתם בכל העזרה, יוכיחו כשיטתי. שכן אף ששינה את שמם של קדשי הקדשים לדבר שאין בו מעילה שאין מעילה בבשרם של קדשים קלים, בכל זאת מועלין בהן, כדין קדשי קדשים. אף אתה אל תתמה על שיטתי בדין העולה עולת העוף שעשאה כמעשה חטאת העוף, שאף על פי ששינה שמה לשם חטאת העוף, שהיא דבר שאין בו מעילה, שימעלו בה!2אמר לו ר' יהושע: לא, אין מכאן ראיה, שכן אם אמרת בקדשי קדשים ששחטן בדרום ושחטן לשם קדשים קלים שמועלים בהם, טעם הדבר הוא — שכן שינה את שמם לדבר שיש בו איסור והיתר, שהרי בקדשים קלים, אף שאין מועלים בבשרם, מועלים באימוריהם לאחר זריקת הדם, האם תאמר כן גם בעולה ששינה את שמה לדבר שכולו היתר? שהרי חטאת העוף נאכלת כולה, ואין בה איפוא כל צד של מעילה.3א גמרא בענין המחלוקת שנשנתה במשנה בין ר' אליעזר ור' יהושע, תניא שנויה ברייתא, ובה נוסח מורחב יותר של הדיון שביניהם. אמר לו ר' אליעזר לר' יהושע: אשם ששחטו בצפון העזרה לשם שלמים, יוכיח כשיטתי, שהרי שינה את שמו לשם קרבן שאין מועלים בו, ובכל זאת מועלין בו. ואף אתה אל תתמה על העולה עולת העוף שעשאה כחטאת העוף, שאף על פי ששינה את שמה לקרבן שאין בו מעילה, דינה הוא שימעלו בה!4אמר לו ר' יהושע: לא, אין זו ראייה לשיטתך, שכן אם אמרת באשם ששחטו לשם שלמים, שהדין כן, הרי זה משום שגם אם שינה את שמו, מכל מקום הרי לא שינה את מקומו, שהרי שחטו בצפון, כדינו, האם תאמר כן גם בעולה עולת העוף שעשאה למטה כחטאת העוף ולשם חטאת העוף, ששינה גם את שמה וגם שינה את מקומה?5חזר ואמר לו ר' אליעזר לר' יהושע ראייה אחרת: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים יוכיח, שהרי בכך שינה גם את שמו ושינה גם את מקומו, ומכל מקום מועלין בו, כאשם. אם כן אף אתה אל תתמה על העולה עולת העוף שעשאה למטה כחטאת העוף ולשם חטאת העוף, שאף על פי ששינה את שמה ושינה את מקומה דינה הוא שמועלין בה!6אמר לו ר' יהושע: לא, אף זו אינה ראייה לשיטתך, שכן אם אמרת שהדין כן באשם ששחטו לשם שלמים בדרום, ששינה את שמו ושינה את מקומו ואולם לא שינה את מעשיו, האם תאמר כן בעולה עולת העוף שעשאה כחטאת העוף ולשם חטאת העוף למטה, ששינה את שמה ואת מעשיה ושינה את מקומה? עד כאן דברי הברייתא, ולפיה לא השיב ר' אליעזר לר' יהושע על טענתו זו.7ואמר רבא מדוע? ונימא ליה ויאמר לו: אשם ששחטו בדרום לשם שלמים בשינוי בעלים כלומר, לשם אדם אחר, יוכיח, שהרי גם דבר זה נחשב כאילו שינה את שמו ושינה את מקומו ושינה את מעשיו, ומכל מקום מועלים בו!8מדלא קאמר ליה הכי מתוך שלא אמר לו כך, שמע מינה נחית למד מכאן שבשלב זה של הדיון ירד, הגיע והבין ר' אליעזר לטעמיה לטעמו, לשיטתו של ר' יהושע, שמה שהשיב לו על ראיותיו לא היה עיקר טעמו, אלא כמו שאומר רב אדא בר אהבה, אומר היה ר' יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון כלומר, משעה שמלק בה סימן אחד במקום חטאת העוף ולשם חטאת העוף, נמשכת ונעשית חטאת העוף.9ומקשים: אי הכי אם כך לדרך זו, חטאת העוף נמי גם כן שעשאה למעלה כמעשה העולה, מכי מליק מכאשר מלק בה סימן אחד תימשך ותהוי ותהיה עולת העוף! וכי תימא ואם תאמר: הכי נמי אכן כך הוא גם כן, והא אמר והרי אמר ר' יוחנן משום בשם ר' בנאה: כך היא הצעה נוסחה המדוייק של משנה זו, כך שונים אותה, כפי שהיא לפנינו, מאי לאו האם אין כוונתו שכך היא הצעה, ותו לא ולא עוד, שלא נחלק ר' יהושע במשנתנו, והכשיר, אלא בעולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת העוף לשם חטאת העוף?10ודוחים: לא, כך הצעה של כולה משנה, שכשם שנחלק בעולת העוף שעשאה במקום חטאת, כמעשה חטאת ולשם חטאת — כך נחלק אף בחטאת העוף שעשאה במקום עולה, כמעשה עולה, ולשם עולה, שלדעתו נמשכה לשם עולה.11רב אשי אמר: אפשר לדחות קושיה זו באופן אחר, ולומר שאכן לא נחלק ר' יהושע אלא בעולת העוף שעשאה כחטאת העוף, אבל לא בחטאת העוף שעשאה כעולת העוף, משום שיש להבחין בין המקרים: בשלמא נניח עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון דהא שזו, חטאת העוף הכשירה במליקת סימן אחד, והא וזו, עולת העוף הכשירה במליקת שני סימנין, וכן משום שעולת העוף למטה ליתא אין, לכן כיון שמלק בה סימן אחד כמעשה חטאת ובמקום חטאת, ולשם חטאת — הריהי נמשכת ונעשית חטאת העוף.12אלא חטאת העוף שמלק אותה למעלה לשם עולה, כיון שאמר מר החכם: מליקה בכל מקום במזבח כשירה בחטאת, מכי מלק מכאשר מלק בה סימן אחד לשם עולה כבר איפסלא נפסלה, כדין חטאת שנעשתה שלא לשמה. ומעתה כי הדר מליק באידך סימן כאשר חזר מלק בסימן האחר כמעשה עולת העוף, היכי ממשכה והויא איך היא נמשכת ונהיית עולת העוף?13ב ושבים לשיטה שהובאה למעלה, ודנים בה גופא לגופה: אמר רב אדא בר אהבה, אומר היה ר' יהושע: עולת העוף שעשאה למטה כמעשה חטאת לשם חטאת, כיון שמלק בה סימן אחד נמשכת ונעשית חטאת העוף.14ומעתה מבררים האם אכן שיטתו של ר' יהושע היא כהסברו של רב אדא בר אהבה. ומציעים: תא שמע בוא ושמע ממה ששנינו במשנה במסכת קינים: שתי נשים יולדות שכל אחת מהן חייבת, כדין יולדת, להביא שתי תורים או שני בני יונה, אחד לחטאת העוף ואחד לעולת העוף שהביאו כבר מחצית חובתן האחת, הביאה עולתה והאחרת הביאה חטאתה, ועתה הביאו כהשלמת חובתן קן ובו שני גוזלות, וקבעו כי גוזל זה ישמש חטאת לזו שהביאה כבר עולתה, וגוזל זה ישמש עולה לזו שהביאה חטאתה, והתערבו הגוזלות.15אם עשה הכהן המקריב את שתיהן למעלה מחוט הסיקרא שבמזבח, וכדין עולת העוף — מחצה אחד מהם, העולה כשר, ומחצה אחד מהם, החטאת פסול. וכיוצא בזה, אם עשה הכהן המקריב את שתיהן למטה מחוט הסיקרא שבמזבח, וכדין חטאת העוף — מחצה כשר ומחצה פסול, שכן הגוזל לחטאת העוף הוקרב כדינו, ואילו הגוזל לעולת העוף נפסל. אבל אם עשה הכהן אחת למעלה ואחת למטה — שתיהן פסולות, שכן אני חושש ואומר: אפשר וזו שנועדה לחטאת קרבה למעלה ונפסלה בכך, וזו שנועדה לעולה קרבה למטה ונפסלה אף היא.16ואולם להסברו של רב אדא בר אהבה בשיטת ר' יהושע יש לשאול: נהי נמי גם אם אמנם עולה קרבה למטה מה בכך? תימשוך ותהוי תימשך משם עולה ותהיה זאת חטאת העוף!17ודוחים: אין מכאן ראיה, שכן אימור אמור שאמר ר' יהושע שנעקרה עולת העוף ונעשית חטאת העוף, דווקא במקרה של חד גברא איש אחד שכהן עושה את עולתו למטה לשם חטאתו, ואולם בתרי גברי בשני אנשים שונים, שהכהן מקריב את עולתו של אחד לשם חטאתו של אחר, מי האם גם כן אמר?18ומציעים, תא שמע בוא ושמע ראיה ממה ששנינו עוד במסכת קינים: שתי יולדות שהביאו בשותפות את קיניהן באופן זה: קן אחד שיש בו גוזל לחטאת וגוזל לעולה אבל לא נקבע של מי החטאת ושל מי העולה, וקן סתומה שלא נקבע איזה מהם לחטאת ואיזה לעולה, וקן מפורשת שנקבע איזה מהם לחטאת ואיזה לעולה, וגם נקבע מי הבעלים של כל גוזל.19אם עשה הכהן את כולן למעלה מחוט הסיקרא, וכדין עולת העוף — מחצה כשר שלושה גוזלות שנועדו לעולת העוף ומחצה פסול שלושה גוזלות שנועדו לחטאת העוף. וכיוצא בזה, אם עשה את כולן למטה — מחצה כשר שלושת הגוזלות לחטאת ומחצה פסול שלושת הגוזלות לעולה. אם עשה את חציין של כל קן וקן למעלה וחציין למטה — אינה כשירה מכל שלש הקינים אלא סתומה, שלא נתפרש בה מי לחטאת ומי לעולה, והכהן בעצם עשייתו קובע שהגוזל שנעשה למעלה הוא עולת העוף וזה שנעשה למטה הוא חטאת העוף. ומתחלקת הקן הסתומה ביניהן, שהרי שותפות הן בקן זו, והאחת יצאה בה ידי חטאתה והשנית יצאה בה ידי עולתה.20ונדייק: דווקא הקן הסתומה היא שכשירה, ואילו הגוזלות המפורשין לחטאת ולעולה לא כשירים, שמא העולות נעשו למטה והחטאות למעלה. ולהסברו של רב אדא בר אהבה בשיטת ר' יהושע, יש לשאול על כך: ואמאי ומדוע הם פסולים? הרי נהי נמי גם אם אמנם עולה קרבה למטה, מה בכך, תימשוך ותיהוי תימשך משם עולה ותהיה זאת חטאת העוף!21וכי תימא ואם תאמר: הא משנה זו היא שלא כשיטת ר' יהושע, ואולם מי מצית אמרת הכי האם יכול אתה לומר כך?22תא שמע בוא ושמע ראייה שמשניות מסכת קינים הינן בשיטת ר' יהושע, שכן שנינו שם בהמשך המשניות: האשה שאמרה בהיותה בהריון: "הרי עלי בנדבה קן זוג תורים או בני יונה אם אלד זכר" נוסף על הקן שכל יולדת חייבת בו — אם אכן ילדה זכר, מביאה שתי קינים, אחת לקיום נדרה ואחת לחובתה.23נתנתן לכהן את ארבעת הגוזלות, ולא פירשה מה חטאת ומה עולה — הכהן צריך לעשותן שלש גוזלות למעלה מחוט הסיקרא, וכדין עולת העוף קן נדבה שכולו עולת העוף, וגוזל אחד מקן החובה ואחת הגוזלות צריך לעשות למטה, כדין חטאת העוף.24אם לא עשה כן, אלא עשה שתים למעלה ושתים למטה, ועשה כן כיון שלא נמלך באשה, וחשב שאלו הן שתי קיני חובה — צריכה שתביא עוד פרידה גוזל אחת, ואותה פרידה נוספת תקריבנה למעלה לשם עולה.25כל זה אמור כאשר ארבעת הגוזלים שבשתי הקינים היו כולם ממין אחד בני יונה או תורים. ואולם אם היו משני מינין בקן אחד שני תורים, ובקן האחר שני בני יונה, והכהן הקריב מכל מין אחד למעלה ואחד למטה, ואינו זוכר איזו קן הקריב תחילה — תביא שתים פרידות, תור ובן יונה, ויקריבן למעלה. שכן הקן הנעשית בתחילה היא הנחשבת קן החובה, והשניה היא קן נדרה. וכיון שאין יודעים אם קן נדרה, שהקריב ממנו בטעות אחד למטה, ונפסל, היתה של תורים או של בני יונה — עליה להביא מספק שני גוזלות, תור ובן יונה, לעולה.26אם בזמן שנדרה פרשה נדרה, שאמרה במפורש מהו המין ממנו תביא לנדרה, שני תורים או שני בני יונה. ואינה זוכרת עתה מה נדרה, והביאה את שתי קיניה ממין אחד, והכהן הקריב שני גוזלות למעלה ושניים למטה — הריהי צריכה להביא עוד שלש פרידין לעולת העוף: גוזל אחד מאותו מין שהביאה במקום הגוזל שנפסל, ושני גוזלות מהמין שלא הביאה מספק, אולי ממין זה נדרה.27וכאמור, דין זה נאמר כאשר הביאה האשה את שתי קיניה, החובה והנדר, ממין אחד. ואולם אם הביאה את שתי קיניה משני מינין, קן אחת ובו שני בני יונה, וקן אחת ובו שני תורים, ומכל קן הוקרב גוזל אחד למעלה וגוזל אחד למטה, ואין הכהן זוכר איזו קן הוקרבה תחילה לשם חובה ואיזו שניה לשם נדרה — תביא ארבע גוזלות לעולה: תור ובן יונה — מספק איזה מין היה הגוזל השני שנעשה למטה ונפסל, ועוד תור ובן יונה — להשלים כל אחד מהם לקן שלם, שהרי אינה זוכרת מאיזה מין נדרה.28ואם קבעה שתביא קן נדרה יחד עם עולת חובתה, שלוש עולות כאחת, וגם פירשה מאיזה מין תביא נדרה, ושכחה מאיזה מין נדרה.
